מי שעוקב אחרי הפדיחות שלי יודע שאני ורכבים זאת בעיה קריטית. אני מפשל סדרתי בכל מה שקשור לגלגלים. השבוע זה קרה לי שוב. הפעם עם החבר הכי טוב שלי. אחת לחודש אנחנו יוצאים לאכול סושי. נדב הוא חולה הגה וחולה רכב, ולי אין מושג קלוש בתחום. הוא קנה רכב חדש ולא הפסיק להתלהב ממנו כל השבוע.
הוא דיבר על בוכנות, כוח סוס ודברים אחרים.
למי אכפת?
היינו אמורים לעשות נסיעת בכורה עם הרכב שלו, אבל הייתה לו בעיה בירוקרטית עם הביטוח. מכיוון שהוא עדיין לא היה בתוקף, הגעתי לאסוף אותו. הוא ביקש ממני להאיר עם פנסי הרכב שלי על הסיאט איביזה שלו. "כדי שתראה אותה במלוא הדרה,". הוא אמר.
הסתובבתי ונעמדתי מול הרכב שלו. עמדנו יותר מחמש דקות בחוץ. הוא הרצה על הרכב וביקש ממני לשבת ולהרגיש את המושב "המלכותי" וההגה הכמעט אורתופדי.
ואז חזרנו לרכב שלי ופתאום הוא הרגיש לי כמו קופסת שימורים. כדי להראות לו שהיונדאי שלי יכולה להיות חיה רעה, התכוונתי לצאת ברוורס ולעשות איזה מפגן ביצועים קטן.
אבל קודם היה צריך לצאת מהחנייה.
הכנסתי את הרכב לרוורס, שמתי את היד על משענת הראש של כיסא הנוסע כמו שאני תמיד עושה מתוך הרגל, הבטתי אחורה כדי לוודא שאף אחד לא עובר מאחורי, לחצתי על הגז ויצאתי דביל. הרכב קפץ מהמקום ונכנס בתוך האיביזה החדשה.
זה מה שקורה כשמכניסים לדרייב במקום לרוורס מבלי לשים לב.
בתור בעל איביזה: אאוץ'!!