אפשר כוס מים? / אופיר להב
חופש.. אין עבודה, אין לימודים אין מחויבויות…
אני וחברים החלטנו לנסוע לכינרת לעשות קצת חיים, לשבת להסתלבט ולאכול ולכייף!
היום עבר בסבבה ונהנינו מכל רגע קיים, העמדנו מנגל, עשינו על האש, קופצים במים ומשתכשכים וככה מעבירים את הזמן עד שהשמש כבר הלכה לה לישון במים ובמקומה תפס הירח את ממלכת השמיים.
אני ועוד חבר החלטנו לעשות טיול קטן בסביבה, סתם ככה לראות מה יש למקום להציע, אילו עוד אנשים ישנם במקום, איך מבלים משפחות עם ילדיהם, וכך עבר הזמן ולמעשה לא שמנו לב לאיזה מרחק תפסנו מהמקום בו שאר חברינו שהו, למעשה, הלכנו לאיבוד!
הסתובבנו דקות ארוכות שהלכו ונהפכו לשעה ושעתיים.
הלכנו דרך שבילי עפר שלא הובילו אותנו לשום מקום.
הלכנו דרך צמחייה עשירה בה לא ראינו בכלל מה עומד מטר מלפנינו.
אני, התחלתי להיות ממש יבש בגרון, עד כדי כך שכבר התחלתי להרגיש רע ומסוחרר והייתי חייב מקור מים כלשהו, אבל מכיוון שאיבדנו דרך, לא היה מים בנמצא ולא היה אף אחד שיוכל לעזור לי בסביבה.
המשכנו ללכת עוד דקות ארוכות כשאני כבר ממש על סף עילפון!
לפתע שמענו קולות אנושיים במרחק מה.
הלכנו לכיוון הקולות ושם, בתוך כוך צמחייה, גילינו משפחה קטנה, אבא ואימא וילד כבן 8, עושים על האש ומדברים בינם לבין עצמם בשפה הרוסית.
איך שראיתי אותם ישר באתי וביקשתי מים, בדחיפות, מים, רק טיפה של מים הייתה עושה את הכל אחרת…
אבל הם לא ממש הבינו מה רציתי מהם, וניסיתי מאוד לומר ולהסביר כמה אני צריך מים, עד שהשתמשתי בשפת הסימנים והאבא קרא בקול: "אההה, דה, פשניצ'ניה.." או משו דומה..
הלך האבא והביא לי בקבוק קולה, בלי תווית אלא בקבוק עירום, עם מים בתוכו…
איך שהגיש לי את כוס המים שמזג מן הבקבוק , ישר לגמתי את כל הכוס בברבריות…
אבל הכוס… לא הייתה מלאה במים…
אותו נוזל שקוף היה וודקה טהורה ונקייה!
עוד לא הספקתי להבין מה קורה ותוך מאיות השנייה, נעליו של האבא שעמד מולי היו מלאות בקיא, שלי.
ואלו לא היו נעליים בדיוק, היה קיץ, אלו היו סנדלים!
ואחרי הכל, גיליתי שגם מים לא טרחו להביא איתם…..
עד היום אני שואל עצמי, מה לעזאזל הילד שתה שם, כי גם לא ראיתי שום מיץ בשולחן………!